לא כתבתי כאן המון זמן, הרבה השתנה אצלי. משהו שחיפשתי ולא ידעתי
להגדיר, מתחיל להתגלות. אהבה חדשה שכבר שנה גודלת איתי, עבודה שהחלפתי ושוב מחליפה
והשאירה לי כלים ולימדה אותי המון על תקשורת, מילים, בני אדם וכסף. לימודים בכיוון
ישן שזנחתי וחזרתי אליו בתשוקה עזה!!! בית משלי (או כמעט שלי(, בשכירות. ואחרון, המעבר
לצמחונות וטבעונות.J .
בשנה שעברה הצלחתי לגעת בקצה של הקצוות של החוטים של חיי! ההרגשה
מופלאה ואני סוף סוף מתחילה להבין משהו. מודה שעוד לא יודעת בדיוק מהJ
אני כותבת כאן אחרי ניסיונות מגוונים למצוא פתרון לעצב ותסכול אמיתי
שפגש אותי, כשנפל אצלי המטבע לגבי ההרס והרוע והכח שלהם בעולם. כשהתחלתי להבין את
המורכבות ושל עוני, סבל אנושי, סבל של בעלי חיים, דיכוי על רקע של אמונה ומגדר
ועוד רעות חולות של העולם. הפגישה עם הצד הזה של העולם הביאה אותי לייאוש מוזר שלא
הכרתי, וכשתפסתי את עצמי עלו השאלות מה אני יכולה לעשות בחיים הפרטיים שלי כדי
לעשות קצת יותר טוב.
החלטתי לנסות יותר למחזר, להיות יותר טובה לאנשים, לעבור לטבעונות,
לקחת כלבה מרשימת המתה, ועוד רעיונות שעוד לא הצלחתי ליישם. המילים האלה נשמעות
גדולות אני יודעת, אני לא חושבת שאני יותר טובה מכולם או נאורה או מתייפייפת,
משתדלת לא לשפוט אף אחד כי גם אני פעם חשבתי אחרת. ועדיין בהמון תחומים אני נוראית
(קונה מאי-ביי מוצרים למשל, והלוואי שהייתי יכולה להרשות לעצמי לחיות וצרוך רק סחר
הוגן... ובכלל לצרוך פחות). מודה ואפילו לא מתבייישת, כי כל אחד נותן ועושה איפה
שהוא יכול, שאני גרועה לא פחות ואולי יותר מהרבה אנשים בהרבה תחומים. וכשאני אומרת
"נותן ועושה איפה שהוא יכול" אני מתכוונת גם למסוגלות נפשית, הפנמה של
רעיונות ושינויים.
בכל מקרה... עוד רעיון שמצאתי היה לחזור לבלוג הזה שלי, שהיה חלק
שאהבתי נורא והזכיר לי תמיד להסתכל על היופי שבפרטים הקטנים של היום יום וגם של
היוצא מן הכלל, או במילים אחרות- להתמקד בחצי הכוס המלאה... ואם כבר חצי כוס אז
למה לא מאג מהמם וקפה עם קצף.
כי כשמתעדים פתאום יש חשק להשקיע גם בשביל עצמיJ
כי כשמתעדים פתאום יש חשק להשקיע גם בשביל עצמיJ
מקווה שתהנו מהתמונות, הרגעים והמילים שילוו אותם, ומקווה שזה יהיה לי
הריפוי והשקט שאני צריכה. קצת על עיצוב, אמנות, אופנה, שופינג, אוכל, מתכונים
ומסעדות, טיולים, שירים וסרטים. ואולי עוד דברים שעוד לא הכרתי.
שלכם, מיכל