את הפריט הבא חיפשתי תקופה ארוכה, כמעט שנתיים. זה קצת מצחיק לחפש שנתיים צלחת, אבל היו לי דרישות מאוד מסויימות- צלחת דו קומתית על רגל, שתהיה עשויה זכוכית או מתכת, מעוטרת אבל לא בצבע ולא יותר מדי (שלא יתנגש עם תכולת הצלחת) ואם אפשר שהמוט יהיה ממתכת.
שיגעתי את כל העולם סביב החפץ הזה, שאפשר היה לחשוב שמדובר מינימום באוצר אמיתי- אבל ככה אני בוררת את החפצים שילוו אותי.
תשפטו בעצמכם:
את המושלמת הזו ראיתי דרך חלון ראווה באבן גבירול 11 אם אני לא טועה. אבא קנה לי אותה ב42 ש"ח בלבד(!!!) כשהייתי בצבא.
החזון היה ברור- תצוגה של סיכות הד"ש שנשכחות במגירה. אני מרוצה.
וזהו עד כאן...תודה לאחותי על הצילומים.
ומצטערת שאני מעדכנת רק בסופ"שים, אני מקווה להצליח להדביק את הקצב שאני חושבת על אופנה בקצב שאני כותבת על אופנה.
עד אז שבת שלום, מיכל
ככה (אבל בדיוק) נראות הצלחות אוכל במטבח שלי.
השבמחקווואייי חלומיייי
השבמחק