הכל התחיל ביוני כשהייתי עם רומי בפריז. ביקרנו בלובר בתערוכה של אמנות מצריים ובין היתר היו שם גם תכשיטים מתקופת מצריים העתיקה. התלהבתי נורא ומזמן רציתי לכתוב על זה... זה מה שראינו שם:
"העדות הראשונה להכנת תכשיטים מהזהב המוכר לנו מגיעה ממצרים העתיקה ומתוארכת סביב השנה 3000 לפנה"ס, אז שימש הזהב שנחשב נדיר ונוח לעבודה, כחומר גלם לעיצוב תכשיטים למלכי מצרים הפרעונים, שביקשו (וקיבלו) צמידים, שרשראות ותליונים, טבעות ועגילים, כתרים, מסכות וקולרים לצוואר. תכשיטים אלה התגלו במהלך חפירות ארכיאולוגיות רבות שנעשו באיזור הנילוס במצרים, ששיאן בגילוי קברו של תות ענך אמון בשנת 1922, שחשף כמה מהתכשיטים היפים והמרשימים ביותר של מלכי מצרים באותה תקופה. "
תכשיטים היו כלי עזר בכדי להביע את התהילה, הכח והדומיננטיות הדתית, הן בקהילה והן באיזור כולו. מיצג זה של עושר היה לא היה חשוב רק בחיים עצמם אלא גם בחיים שלאחר המוות.
במצרים העתיקה גברים ונשים כאחד, לבשו תכשיטים; לא רק לסמל של עושר ומעמד, אלא גם קישוט אסתטי, וכהגנה מפני הרשע.
זהב היה המתכת עבור המצרים הקדמונים, וגם זה היה בשימוש נרחב בהיסטוריה של הפרעונים במצרים כמו כן גםהברונזה ועוד מבחר מתכות, סגסוגות ופנינים.
למרות שלמצרים היתה גישה אבני חן יקרות רבות,
הם העדיפו לחקות את הצבעים שלהן באמצעות השימוש בזכוכיות צבעוניות משום שעיבודן של אבנים אלה היה קשה.