חצי הכוס המלאה

לא כתבתי כאן המון זמן, הרבה השתנה אצלי. משהו שחיפשתי ולא ידעתי להגדיר, מתחיל להתגלות. אהבה חדשה שכבר שנה גודלת איתי, עבודה שהחלפתי ושוב מחליפה והשאירה לי כלים ולימדה אותי המון על תקשורת, מילים, בני אדם וכסף. לימודים בכיוון ישן שזנחתי וחזרתי אליו בתשוקה עזה!!! בית משלי (או כמעט שלי(, בשכירות. ואחרון, המעבר לצמחונות וטבעונות.J .

בשנה שעברה הצלחתי לגעת בקצה של הקצוות של החוטים של חיי! ההרגשה מופלאה ואני סוף סוף מתחילה להבין משהו. מודה שעוד לא יודעת בדיוק מהJ

אני כותבת כאן אחרי ניסיונות מגוונים למצוא פתרון לעצב ותסכול אמיתי שפגש אותי, כשנפל אצלי המטבע לגבי ההרס והרוע והכח שלהם בעולם. כשהתחלתי להבין את המורכבות ושל עוני, סבל אנושי, סבל של בעלי חיים, דיכוי על רקע של אמונה ומגדר ועוד רעות חולות של העולם. הפגישה עם הצד הזה של העולם הביאה אותי לייאוש מוזר שלא הכרתי, וכשתפסתי את עצמי עלו השאלות מה אני יכולה לעשות בחיים הפרטיים שלי כדי לעשות קצת יותר טוב.

החלטתי לנסות יותר למחזר, להיות יותר טובה לאנשים, לעבור לטבעונות, לקחת כלבה מרשימת המתה, ועוד רעיונות שעוד לא הצלחתי ליישם. המילים האלה נשמעות גדולות אני יודעת, אני לא חושבת שאני יותר טובה מכולם או נאורה או מתייפייפת, משתדלת לא לשפוט אף אחד כי גם אני פעם חשבתי אחרת. ועדיין בהמון תחומים אני נוראית (קונה מאי-ביי מוצרים למשל, והלוואי שהייתי יכולה להרשות לעצמי לחיות וצרוך רק סחר הוגן... ובכלל לצרוך פחות). מודה ואפילו לא מתבייישת, כי כל אחד נותן ועושה איפה שהוא יכול, שאני גרועה לא פחות ואולי יותר מהרבה אנשים בהרבה תחומים. וכשאני אומרת "נותן ועושה איפה שהוא יכול" אני מתכוונת גם למסוגלות נפשית, הפנמה של רעיונות ושינויים.

בכל מקרה... עוד רעיון שמצאתי היה לחזור לבלוג הזה שלי, שהיה חלק שאהבתי נורא והזכיר לי תמיד להסתכל על היופי שבפרטים הקטנים של היום יום וגם של היוצא מן הכלל, או במילים אחרות- להתמקד בחצי הכוס המלאה... ואם כבר חצי כוס אז למה לא מאג מהמם וקפה עם קצף.
כי כשמתעדים פתאום יש חשק להשקיע גם בשביל עצמי
J

מקווה שתהנו מהתמונות, הרגעים והמילים שילוו אותם, ומקווה שזה יהיה לי הריפוי והשקט שאני צריכה. קצת על עיצוב, אמנות, אופנה, שופינג, אוכל, מתכונים ומסעדות, טיולים, שירים וסרטים. ואולי עוד דברים שעוד לא הכרתי.

שלכם, מיכל

הבלאגן שלי

נדמה לי שכבר שיתפתי אתכם פה בתכנית שלי לשקם את הסלון הקטן שלי ולהפוך אותו לחלל ראוי לאירוח, ולהסב את שטח הרצפה שמתחת למיטת הגלריה בחדר שינה שלי (קומת עץ עם מדרגות עליה מוקמת המיטה שלי ומתחתיה רצפת החדר פנוייה) לחדר ארונות שימושי. אני לא בטוחה מי מכם עוקב אחריי וכמה זמן, אבל בעבר העלתי לכאן תמונות של החדר שלי בתקופות שונות ושל הסלון שלנו שלא ממש היה סלון אז (אבל מן חדר ירוק עם פוסטרים וגזרי עיתון על כל הקירות). מאז השינויים היו משמעותיים ותכופים ובטח לא תמצאו קשר, גם אלו מכם שכן זכרו ועקבו. בכל אופן אני מעלה לכם כמה תמונות של המצב הנוכחי- חירייה לכל הדעות, כדי שתוכלו להעריך כשאעדכן אתם בהתפתחות היוזמה.
הסלון, מבולגן מאוד מאוד, אבל כבר היתדקם- גזרי העיתון ירדו והקיר נצבע בלבן (אין לי חשק לעשות שכבה שנייה זה מספיק בשבילי גם ככה). קיבלתי ספה קטנה מחברה שלי אלכס שבדיוק עברה דירה (הספה מכוסה בכיסוי שהיא והשותפה שלה תפרו לבד וניתן להסיר ולכבס, והיא גם נפתחת למיטה זוגית ככה שסוף סוף אוכל לארח ללילה בנוחות). הספרייה שבנישה בקיר היא ספרייה שאבא מצא לי היום ברחוב, התכנית היא לצבוע אותה בלבן. השולחן היה קודם אצלי בחדר, במקור הוא שולחן קטנטן מאיקאה אבל הנחתי עליו פלטת עץ לבנה כדי להגדיל אותו... נראה אם זה ישאר כך.
לגבי החדר- קיבלתי ארון מאלכס (זו מהספה) ואני מחליפה בו את הארון הקטן שלי שכבר כיכב בבלוג בעבר. לזה אוסיף את הסטנד הישן שלי שמצאתי ברחוב מזמן וצבעתי בלבן, ואת הסטנד החדש שלי (תמונות במהלך השיפוץ) שקניתי באיקאה השבוע במחיר מגוחך של 55 שקלים.
תתענגו על הבלאגן כי זה הולך להיכחד בהקדם!
נ.ב, עשיתי השבוע שופינג מטורף באיקאה ורציתי לשתף, אבל בסוף החלטתי שכבר אחשוף אותו בהמשך הסידור:)
שלכם, מיכל

טרופית

היום הלכתי עם אחותי לשופינג מהסוג שנשים הכי אוהבות והכי שונאות בו זמנית- הלבשה תחתונה. ניסיון להרגיש הכי נשית והכי בנוח במקום בו נראים לעין כל הפגמים. אחרי סיבוב די מתיש נפלנו על מוכרת מקסימה ב"אינטימה" בדיזינגוף סנטר, סבלנית ואדיבה. תוך כדי המדידות שלפתי מהקיר חזיית בגד-ים בהדפס שובה לב, ובאקט ספונטני שלא כלכך מתאים לי- מדדתי, התאהבתי ורכשתי. למה לא מתאים לי? הספונטניות דווקא די אני אבל הקלילות בנוגע לאיך שאני מרגישה בבגד-ים לא ממש מאפיינת אותי. למרות שכבר חודש וחצי אני מתמידה בסטודיו-סי ומשתדלת להשקיע, ובמונחים שלי זה הישג רציני.. אני עדיין לא מתקרבת לתחושת נוחות אידאלית שאני מייחלת לה, תחושה חמקמקה שאובדת במעבר מבגד מחמיא לבגד-ים, שמחמיא ככל שיהיה הוא חושף אותי. דווקא היום דיברתי עם אחותי על הרעיון לקנות השנה בגד ים שלם, רעיון זה עוד לא ירד מהפרק אבל מה שבטוח...השלם כשיגיע לא יהיה לבד, ויצטרף לחדש שלי שזועק "קיץ" ומחכה לשיזוף שישלים את המראה. הנזק: 180 ש"ח.
ההדפס מקרוב:
ובזאת אפתח רשמית את עונת הרחצה ואאחל לנו קיץ נעים..
מיכל (בבקיני)