ריח חדש

בשבועות האחרונים נקלעתי למערבולת רגשית שקראתי לה בשם היומרני "משבר זהות" קטן. במהלכה עברו עלי שינויים רבים שהתבטאו גם במראה החיצוני בתנודות דרסטיות (אגב צבעתי שוב את השיער- תמונה מחר). 
בתקופה זו בדיוק נגמר לי הבושם בצבא וחיפשתי אחר ריח חדש. השבוע מצאתי סוףסוף אחד שענה על כל הדרישות: ריח נעים, עמיד ונסבל. מה הכוונה נסבל? את הלולה של ג'ייקובס למשל אהבתי נורא נורא אבל הסובבים אותי חלקו עלי. וריח, זה לא כמו בגד מכוער- אי אפשר לעצום עיניים ולדמיין שלא חווית את זה. זה עומד בחדר וזה בלתי נסבל.
בחרתי בזה, שיש לו ריח מדהים בעיניי למרות העיצוב המחריד והמחליש של הבקבוק (דבר שקשה לי להתפשר עליו) רכשתי אותו באפריל בעזרת מוכרת סבלנית ונהדרת. 
לא שמעתי עליו קודם. המחיר שלו היה 379 אחרי הנחה ניכרת, אבל היו לי תלושים שקיבלתי ממזמן ולא ניצלתי בסך 300 שקלים. אני כלכך מרוצה וממליצה!
בנתיים סופשבוע נעים וריחני
אני.

2 comments:

  1. כשזה מגיע לבשמים איכשהו תמיד יוצא שאני גונבת לאבא מהארון. זה התחיל בז'אן פול גוטייה,וכיום בבושם נקי-נקי של לקוסט. עוד 'גניבה' הייתה מבן הדוד שלי,וזה כבר הפך להיות הבושם שלי-אברקרומבי (לגבר כמובן).
    יש משהו בבשמים של גברים שאני מאוד אוהבת,ושקשה לי למצוא בבשמים נקיים אחרים של נשים...מה גם שאני שונאת שיש מישהי עם בושם כמו שלי,אז האברקרומבי משרת אותי נאמנה ואני לא מפסיקה לקבל תגובות נדהמות-ממליצה בחום

    השבמחק
  2. תודה על העצה, נזכרת שכבר קראתי על זה פעם אצל, יכול להיות?
    האמת שתקופה ארוכה השתמשתי בדאודורנט של גברים, גם בגלל האפקטיביות (חחח נראה לי שגברים יותר מזיעים ובגלל זה יותר משקיעים באפקטיביות של הדאודורנט שלהם- הנחה לא מבוססת בעליל), וגם בגלל הריחות הנהדרים.

    השבמחק